מילון עברי-עברי
| אַפְלוּלִי [עח]
[ת'; אַפלוּלית, אַפלוּלִיִים, אַפלוּלִיות] חשוּך, אָפֵל במק.. | אִפלולֵי, אַפלולֵי
ראה: אִפְלול, אַפְלול | אפלוליויות
ראו: אפלוליות | אפלוליויותי
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיה
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיהם
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיהן
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיו
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיי
ראו: אפלוליות | אפלוליויותייך
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיך
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיכם
ראו: אפלוליות | אפלוליויותיכן
ראו: אפלוליות | אפלוליויותינו
ראו: אפלוליות | אַפְלוּלִיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אַפלוּלִיוּת-, אַפלוּלִיוּתו] אפלוּת במקצת, תכונת.. | אַפלולִיות
ראה: אַפְלולִי | אַפלולִיותו
ראה: אַפְלולִיות | אפלוליותכם
ראו: אפלוליות | אפלוליותכן
ראו: אפלוליות | אפלוליותנו
ראו: אפלוליות | אַפלולִיִים
ראה: אַפְלולִי | אִפלולים, אַפלולים
ראה: אִפְלול, אַפְלול | אַפְלוּלִית [עח]
[ש"ע; נ'; אַפלוּלית-, אַפלוּליתו] חשֵכה לא מלֵאה, דִמדוּמים.. | אַפלוליתו
ראה: אַפְלולִית | אפֵלוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אפֵלוּת-, אפֵלוּתו] <אפל> חושך, קַדרוּת (ספרותי)