מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

מילון עברי-עברי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
<<
452
453
454
456
458
459
460
461
462
463
464
465
466
>>

אסופות

| אסופות
ראו: אָסוף

אסופות

| אסופות
ראו: אסופה

אסופותי

| אסופותי
ראו: אסופה

אסופותיה

| אסופותיה
ראו: אסופה

אסופותיהם

| אסופותיהם
ראו: אסופה

אסופותיהן

| אסופותיהן
ראו: אסופה

אסופותיו

| אסופותיו
ראו: אסופה

אסופותיי

| אסופותיי
ראו: אסופה

אסופותייך

| אסופותייך
ראו: אסופה

אסופותיך

| אסופותיך
ראו: אסופה

אסופותיכם

| אסופותיכם
ראו: אסופה

אסופותיכן

| אסופותיכן
ראו: אסופה

אסופותינו

| אסופותינו
ראו: אסופה

אסופח

| אסופח
ראו: מסופח

אסופי

| אֲסוּפִי
[ת'; אסוּפית, אסוּפִיִים, אסוּפיות] .1 [עח] יֶלֶד עזוּב שא..

אסופיות

| אסוּפִיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אסוּפִיוּת-, אסוּפִיוּתו] מעמד האסופי

אסופיות

| אסופיות
ראה: אסופִי

אסופיותו

| אסופִיותו
ראה: אסופִיות

אסופיים

| אסופִיִים
ראה: אסופִי

אסופים

| אסופים
ראה: אָסוף

אסופית

| אסופית
ראה: אסופִי

אסופנה

| אסופנה
ראו: אוסף

אסופק

| אסופק
ראו: מסופק

אסופר

| אסופר
ראו: מסופר

אסופת

| אסופַת
ראה: אסופה

אסופתה

| אסופתה
ראו: אסופה

אסופתו

| אסופָתו
ראה: אסופה

אסופתי

| אסופתי
ראו: אסופה

אסופתך

| אסופתך
ראו: אסופה

אסופתכם

| אסופתכם
ראו: אסופה

אסופתכן

| אסופתכן
ראו: אסופה

אסופתם

| אסופתם
ראו: אסופה

אסופתן

| אסופתן
ראו: אסופה

אסופתנו

| אסופתנו
ראו: אסופה

אסוציאטיבי

| אָסוֹצִיאָטִיבִי [מש]
[ת'; אָסוציאָטיבית, אָסוציאָטיבִיִים, אָסוציאָטיבִיות] 1. ש..

אסוציאטיביות

| אָסוציאָטיבִיות
ראה: אָסוצִיאָטִיבִי

אסוציאטיביות

| אסוציאטיביות
ראו: אסוציאטיבי

אסוציאטיביים

| אָסוציאָטיבִיִים
ראה: אָסוצִיאָטִיבִי

אסוציאטיבית

| אָסוציאָטיבית
ראה: אָסוצִיאָטִיבִי

אסוציאציה

| אָסוֹצִיאַצְיָה [מש]
[ש"ע; נ'; אָסוציאַציות] .1 תַסמיך; מחשבה או רעיון וכד' העול..

אסוציאציות

| אָסוציאַציות
ראה: אָסוצִיאַצְיָה

אסוקל

| אסוקל
ראו: מסוקל

אסוקס

| אסוקס
ראו: מסוקס

אסוקר

| אסוקר
ראו: סוקר

אסוקרן

| אסוקרן
ראו: מסוקרן

אסור

| אָסוּר [תמ] 1
[ת'; אסוּרה, אסוּרים, אסוּרות (סביל של אוסֵר; בינוני פָּעוּל..

אסור

| אִסּוּר
ראו: איסוּר

אסור

| אֵסוּר [תנ]
[ש"ע; ז'; אֵסוּר-, אֵסוּרים, אֵסוּרֵי-, אֵסוּרו] <אסר> אזיק..

אסור

| אָסוּר [תנ] 2
1. קשוּר, כבוּל: ״ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתיים הגַשו״ (שמ..

אסור לאדם שיכף אשתו לדבר מצוה

| אָסוּר לְאָדָם שֶׁיָּכֹף אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה
(על יסוד עירובין ק:) אין להכריח מישהו לעשות מעשה אפילו אם הו..
≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications