מילון עברי-עברי
| אָמוּד [יב]
[ת'; אמוּדה, אמוּדים, אמוּדות (סביל של אומֵד; בינוני פָּעול).. | אמוֹדָאוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אמודָאוּת-, אמודָאוּתו] מִקצועַ האמודַאי
| אמוֹדַאי [תמ]
1[ש"ע; אמודָאית, אמודָאים, אמודָאִיות] מוּמחה לצלילה לעומֶק .. | אמוֹדַאי [עח]
2סוג יחיד במשפחה של ציפורי שיר המתמחות בצלילה מתחת למים באזור.. | אמוֹדָאִיִים [עח]
[ש"ע; ז"ר] משפחת ציפורי שיר הנפוצות סמוך לנהרות באזורים הרר.. | אֵמוֹטִיקוֹן [מש]
תמונה דיגיטלית קטנה או סמל שנועדו כדי לבטא רעיון מסוים או רג.. | אֵמוּלְזְיָה [מש]
[ש"ע; נ'; אֵמוּלזיות] .1 תַחליב; נוזל המכיל חלקיקים לא מומס.. | אֵמולזיות
ראה: אֵמולְזְיָה | אֵמוּלְסְיה
ראה: אֵמוּלזיה
| אֵמוּלַצְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] .1 חיקוי; חיקוי אדם מתוך הערצה כלפיו או תחרות בו .. | אָמוּן
1[ת'; ~אמוּנה~, ~אמוּנים~ (בּלשון המקרא גם: אמוּנים), אמוּנות.. | אֵמוּן [תנ]
[ש"ע; ז'; אֵמוּן-, אמוּנים, אמוּנֵי-, אמוּנו] 1. רֶגֶש בּיט.. | אָמוּן עלֵי תולָע [תנ]
מפונק (מליצי): האמוּנים עלי תולע חבקו אשפתות (איכה ד 5)
| אֱמוּנָה [תמ]
1[ש"ע; נ'; אמוּנַת-, אמוּנות, אמוּנות-, אמוּנָתו] 1. יחס של נ.. | אֱמוּנָה [עח]
3(בנצרות) שולחן קטן או מדף ליד המזבח, במקום שסעודת הקודש ממו.. | אֱמוּנָה
21. [תמ] אֵמוּן: (חולין קלג:); אין לי אמונה באדם זה
2. [תנ] .. | אמוּנה טפֵלה, אמוּנה תפֵלה [עח]
אמוּנה עממית בַּכּוחַ העל־טִבעי של חפָצים ושל מעשים מסוּיָמי.. | אֱמוּנָה תְּפֵלָה [עח]
אמוּנה עממית בַּכּוחַ העַל-טִבעי של חפָצים ושל מעשׂים מסוּיָ..