מילון עברי-עברי
| אכף
שורש של הערכים אוכֵף, אוּכָּף, אוּכָּפית, אכיפה, אֶכֶף, אַכפ.. | אָכַף עָלָיו פּיהוּ [תנ]
הרעב הכריחו: נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו (משלי טז 26)
| אַכְפָּה
[ש"ע; נ'; אַכפַּת-, אַכפָּתו] לחץ, מעמסה (ספרותי)
| אכָּפִית
ראה: אוּכָּפית
| אִכְפַּת [תמ]
[פ"ע או תה"פ] <אכף> (ל-) חשוּב, נוגֵעַ, לוחץ, שאֵין אדישים ל.. | אִכפַּת לי? [עח]
דיבור רווח להבעת אדישות וחוסר יחס לדבר
| אִכְפַּתִּי [עח]
[ת'; אִכפַּתית, אִכפַּתִיִים, אִכפַּתִיות] מִתעניֵין, שנוגֵע.. | אִכְפַּתִּיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אִכפַּתִיוּת-] נגיעה בּדָבר שאֵין אדישים לו (עממי).. | אִכפַתִיות
ראה: אִכְפַתִי | אִכפַתִיִים
ראה: אִכְפַתִי | אכר
שורש של הערכים: איכָּר, איכָּרוּת, איכָּרי
| אַכְרוֹמָטִי [מש]
[ת'; אַכרומָטית, אַכרומָטִיִים, אַכרומָטִיות] .1 אַל-צבע; .. | אַכרומָטִיות
ראה: אַכְרומָטִי | אַכרומָטִיִים
ראה: אַכְרומָטִי