מילון עברי-עברי
| אבן
שורש של הערכים אֶבֶן, אַבנוּן, אַבנוּני, אַבנוּנִיוּת, אַבנו.. | אֶֿבֶן [תנ]
1[ש"ע; נ; אֶבֶן-, אבָנים, אַבנֵי-, אַבנו] 1. מחצב מתַכתי קש.. | אֶֿבֶן [עח]
21. התחברות, התלכדות או התגבשות של מלחים מינרליים שמִתפּתחות .. | אֶֿבֶן [תנ]
3מִשקל; משקולת: מאזני צדק אבני צדק (ויקרא יט 26)
| אֶבֶן אוזֶן [עח]
גבישי פַּחמַת הסידן שבָּאוזן הפנימית בבעלי החוליות - איבר שי.. | אֶבֶן אֶזֶל [תנ]
אבן לציין בה את כיוון הדרך לעוברי אורח: וישבת אצל אבן האזל (.. | אֶבֶן אֵילַת [עח]
(בגאולוגיה) מלכיט; אבן נחושת ירוּקה מבריקה - יקָרה למֶחצה
אנ.. | אֶבֶן אֶכֶף
1. [עח] מַכבֵּדָה; משקולת בצורות שונות ששָׂמים על ניירות, מכ.. | אֶבֶן אָלוּם [עח]
מינרל של אשלגן המצוי בסלעים ווּלקניים ומשמש מקור להפקת אלומי.. | אֶבֶן אֵש
1. [עח] אבן צור הפולטת ניצוצות בעת שפשוף או מכה, המשמשת להצת.. | אֶבֶן בְּדִיל
1. [עח] שם נפוץ לקַסיטֵריט, המינרל המתכתי העיקרי של הבדיל
2.. | אֶבֶן בּוֹחַן [תנ]
[ש"ע; נ'] .1 אבן אפורה-שחורה דמוּית צור ששימשה לבדיקת טוהר .. | אֶבֶן בִּיטוּמֵנִית [עח]
ראו: פצלי שמן
אנגלית: Bituminous stone | אֶבֶן בַּליסטְרָא
1. [תמ]אבן קֶלַע שהיו קולעים מתוך הבליסטרא: (איכה רבה ב בלע).. | אֶבֶן בּנִייה [עח]
אבן המשמשת לבניין (גם: אבן בִּניָין)
אנגלית: building stone | אֶבֶן בָּרָד [תנ]
גוש של ברד כבד: נֶפץ וזֶרם ואבן ברד (ישעיה ל 30)
אנגלית: Hai.. | אֶבֶן בּשׂור [עח]
כינוי לאֵוונגליון, תורת הנצרוּת
אנגלית: gospel | אֶבֶן גּוֹלֵל [תמ]
(בארכיאולוגיה) אֶבן כבדה ועגולה לִסתימת הפֶּתח של קבר, או של.. | אֶבֶן גִיר [עח]
סלע מִשקע נפוץ המורכב בעיקר מפַּחמַת הסידן (קלציט) או מדולומ.. | אֶבֶן גְלָל [תנ]
אבן גדולה לבניין, אשר בשל כובדה היא מוזזת ממקום למקום בגלגול.. | אֶבֶן גרוּסה [עח]
המוצר המתקבל מגריסת סלעים או אבנים גדולות. משמש תוספת לבטון .. | אֶבֶן דבַש [עח]
אבן שמהווה התגבשות של מינרל שצבעו זהוב ושקוף. האבן עצמה אינה.. | אֶבֶן דָגָן [עח]
אבן גיר קרושה שבדרך-כלל נוצרת בתנאים צחיחים
| אֶבֶן דוּד [עח]
ראה: אַבנית
| אבן דם [עח]
אבן ירוקה כהה ובה נימים או כתמים אדומים הנראים כנתזי דם. אבן.. | אֶבֶן דפוּס [עח]
אבן גיר קשה צפוצה ובעלת גרגירים דקים בצבע קרֶם או אפַרפַּר, .. | אֶבֶן דָרבָּן
[עח] אבן עגולה בדרך-כלל, הבולטת מזווית הפינה או הקֶשת כדי למ.. | אֶבֶן דֶרֶך [עח]
1. אבן הקבועה בצִדי הדרכים לציון המרחק ממקום מרכזי מסוים (רא.. | אֶבֶן הוּלֶדֶת
[עח] אבן חן הקשורה בתאריך הולדתו של מי שנושא אותה ומשמשת לו .. | אֶבֶן הַחֲכָמִים [עח]
אבן פלאים דמיונית שהאלכימאים חיפשו, ואשר לפי אמונתם עשויה לש.. | אֶבֶן החֵן המשוּלֶשֶת
שלושת הדברים שהם הבסיס לבודהיזם: בּוּד'ה־המורֶה, הַדַהְמָה־ת.. | אֶבֶן הטועַן
ראה: אֶבֶן טועים
| אֶבֶן היַיִן [עח]
משקע על דפנות של דוּדֵי תסיסת היין, תערובת של מלח אשלגן חומצ.. | אֶבֶן המִזבֵּחַ [עח]
אבן הנמצאת בחֵלק העליון של המזבח הכנסייתי
| אֶבֶן המֶלֶך [תנ]
אבן משקל קדומה המאושרת מטעם המלכות, משקל רשמי של המדינה: ושק.. | אֶבֶן המנוּגַעַת
כינוי בית המנוגע (בצרעת וכד')
| אֶבֶן הַמְּשִׁיחָה [תמ]
(בנצרות) אבן הנמצאת בכניסה לכנסיית הקבר, שהיא האבן שעליה לפי.. | אֶבֶן הָרֹאשָׁה
[ש"ע; נ'] 1. [תנ] (בּאַדריכָלוּת) האֶבן העֶליונה בּקֶשת של פ.. | אֶבֶן הַרוֹזֶטָה [עח]
כתובת מצרית תלת לשונית: יוונית, דמוטית וכתב החרטומים (היגרופ.. | אֶבֶן הַשָאה [עח]
אבן טבעית או מלאכותית להשחזת להב סכינים או מספריים (גם: אבן .. | אֶבֶן השתִייה, אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה
[ש"ע]
1. [תמ] סלע בפסגת הר הבית, שעליו מושתת העולם ושעל-פי ה.. | אֶבֶן התכֵלֶת [עח]
סוג אבן חצי יקרה של לָזוּריט (גם: אֶבֶן כָּחָל)
| אֶבֶן וָאֶבֶן
1. [תנ] איפה ואיפה; מיקח וּמִמכּר שלא ביושר: לא יהיה לך בכיס.. | אֶבֶן זוחֶלֶת
אבן גדולה שהצעירים היו מנסים בה את כוחם להזיזה ולגרור אותה
| אֶבֶן זיכָּרון
1 [עח] מצבה
2. אבנים בצורה מיוחדת ששימשו לזכר האל במקום שה.. | אֶבֶן זיק (זֵק)
מֶטֶאוריט
| אבן זיקרון [עח]
ראו: זיקרון | אֶבֶן זִירְקוֹן
ראו: זירקון
מילון אבניאון - מילון עברי עברי