(1912-1827), מומר ומסיונר ברוסיה. פעל כמסיונרפרוטסטנטי בברלין וחזר לרוסיה מחופש כחסיד והפיץ שם את ספרו 'דרך הקודש. כשזהותו התגלתה חזר לגרמניההירשפלד, אפרים יוסף
(1820-1755), סופר בגרמניה.נמנה עם 'הבונים החופשיים' בתקופה שהמיסדר לא קיבל יהודים. ביקש למזג בין היהדות והנצרות במסגרת קבלית. השקפתו היתה קרובה למחשבה הפרנקיסטיתהירשפלד, גוסטב
(1895-1847), ארכיאולוג מומרגרמני. בר-סמכא באפיגרפיה יוונית ורומית. בשנים 1875-1877 ניהל את החפירות באולומפיההירשפלד, הינריך אוטו
(1922-1843) היסטוריוןבגרמניה; יורשו של ת' מומןן בברלין. עיקר מחקריו נעשו במינהל האימפריה הרומיתהירשפלד, הרטויג
(1934-1854), יליד גרמניההערבית-יהודית; כיהן כפרופ' ב"ג'וז קולג" וב'יוניברסיטי קולג" בלונדון. חקר את מערכת הגומלין בין העברית והערבית. פירסם מהדורה אנגלית של ספר 'הכוזרי' ליהודה הלויהירשפלד, לודוויג
(1965-1893), צייר מופשט גרמני.בהיותו סטודנט בבאוהאוס ערך ניסויים באור כאמצעי ביטוי אומנותי, בעשותו שימוש במתקנים ובתחבולות שונות כדי ליצור דגמים נעים ומתחלפים של אור צבעוני, שבהם ביקש להגיע לסינתיזה של תנועה, אור, צבע, וצורההישארות הנפש
האמונה בנצחיותה של הנשמה, הנפש לאחר מות הגוף.
קיום הנפש לאחר מות הגוף וכליונו, לאחר הפרדות הנשמה מהגו ועלית הנשמה למרומים, עליה לתת דין וחשבון על מעשיה בעולם הזה. נשמות הצדיקים מובאות לגן עדן (שבת קנ"ב ב) ואילו נשמות הרשעים יורדות לגהינום (חגיגה ט"ו א) נשמתו של צדיק, תחזור לגוף בתחיית המתם, שאז יקום הגוף לתחיה. האמונה קשורה ברעיון תחיית המתים ומושרשת באמונותיהם של עמים רביםהישבון
החזר של מסים עקיפים. כגון: מכס על חומרים שיובאו כדי ליצר מהם לשם יצוא; או מסי קנייה על מוצרים המיוצרים בארץ שנקנו כדי להקים מפעל מאושר או להרחיבו (draw back) tax returnהישבון אוטומטי
במיסוי: החזר מס הניתן ליצואנים שאחוז המכס ומס הקניה במרכיב היבוא שלהם אינו גבוה, על בסיס הצהרה ודיווח מתאימים של המכס. automatic returnהישבון באשראי
במיסים: אשראי לתשלום מסים שמקבל יצואן בשעת יבוא סחורה ושחרורה מהנמל. זיכוי מחובת החזר האשראי מתבצע בעת ביצוע היצוא.הית, אדוארד
(1916-), מדינאי בריטי, חבר במפלגתהשמרנים. בשנת 1965 היה ראש המפלגה השמרנית.כיהן כראש ממשלה בשנים ???1974-791. בשנת 1975העביר את התפקיד למרגרט תאצ'ר Heath הִיתָאמוּת
הסתגלות; 1. התאמה חברתית, אופסיכולוגית, בין הפרט לסביבתו
2. מצב של שיווי משקל מלא, בין האורגניזם לסביבתו
3. בסטטיסטיקה: תיקון הנתונים, במטרה להגבירהתאמה, לתנאים לו רגילים adjustment1. התאמה פיסית, או פסיכולוגית, לקראת גרוי כלשהוא2. על פי פיאז'ה: ביטוי לשינוי סכמות פנימיות,במטרה להתאימן להכרה משתנה של המציאות3. בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה חברתית - תהליךהסתגלות חברתית Accomodationהיתוך 1. מעבר של גוף ממצב מוצק למצב נוזל. בלחץנתון יש טמפרטורת היתוך שבה חל התהליך. כמות האנרגיה הדרושה להיתוך קרויה 'חום כמוס'2. בפיסיקה גרעינית: יצירת גרעין על-ידי התמזגות שלשני גרעינים קלים ממנו, לצורך המיזוג יש להשקיע אנרגיה רבה ובאמצעותה לקרב את הגרעינים. בעקבות המיזוג משתחררת אנרגיה רבה יותר. ההיתוך הוא מקור האנרגיה הפנימי של השמש. הוא משמש בפצצה גרעינית ובכור גרעיניהיתוּך גרעיני, בּיקוּעַ גרעיני
בפיזיקה: 1. תהליך שבומתמזגים שני גרעינים של יסודות טבע קלים ליצירת גרעין כבד יותר, אגב שחרור כמות גדולה של אנרגיה. למשל, אנרגיה הנפלטת מגרמי השמים2. חציית גרעין אטום כבד לשני חלקים שווים אוכמעט שווים, תוך כדי שחרור כמות גדולה של אנרגיה Nuclear fusionנקוּדַת היתוּך, נקודת-התכה
בכימיה: 1. טמפרטורהקבועה בה חומר מוצק נמצא בשיווי משקל עם הפזה הנוזלית שלו במצב של לחץ אטמוספירי תיקני
Melting point2. טמפרטורה בה מופיעה לראשונה טיפת נוזל,בתערובת של שני מוצקים ויותר; טמפרטורה בה חומר מוצק טהור הופך לנוזל כשקיימת תלות בלחץ המופעל על הנוזל Freezingהיתַכנות שיווקית
בדיקה שנעשית ביחס למוצר, או פרוייקט שיווק, שנועדה לקבוע האם יש מקום להחדרת המוצר או להקמת הפרוייקט marketing
feasibility(אהיתר)היתר 1
מאפשר אי שמירת החוק במקרים שבהם צורךהשעה דורש זאת. בנצרות משתמשים בהיתר המוענק על ידי, והאפיפיור או באי כוחו מעניקים אותו. ביהדות ההיתר ניתן ע"י מציאת צד בהלכה או דעה המאפשרים להקל בתנאים מיוחדים. Oispensation(אהיתר)הֶיתֵּר 2
אישור רשמי הניתן למישהו לפעול, לאחר שזההשלים את כל הדרישות החוקיות שהם תנאי לאותה פעולה. Clearance(אהיתר)היתר אישי
בפיקוח על מטבע חוץ: היתר שנותן המפקח על מטבע חוץ לבצע פעולה שלא הותרה במסגרת ההיתר הכללי, כגון הקמת חברה בחו"ל או השקעה אחרת שם.(אהיתר)הֶיתֵּר בִּיעוּר
בניהול ארכיונים: הרשאה לביעור חומר ארכיוני. היתר כזה יכול שיהיה חד-פעמי, קבוע או כללי. disposal permission(אהיתר)הֶיתֵּר כְּלָלִי 1. היתר שאינו מתייחס לאדם או למקרהמוגדר אלא ניתן על־ידי הרשות הנוגעת בדבר לקבוצה מצומצמת או רחבה2.. בפיקוח על מטבע חוץ: היתר שנתן המפקח עלמטבע חוץ שבו הוא מתיר לתושבי ישראל לבצע מספר פעולות האסורות על־פי חוק הפיקוח על המטבע general permit3. היתר שהוצא במסגרת חוק הפיקוח על מטבע חוץהמפרט את העסקות במטבע חוץ המותרות לתושבי ישראל ואת התנאים לביצוען. ההיתר נועד לאפשר לתושבי ישראל לבצע עסקות שוטפות במטבע חוץ באמצעות הסוחרים המוסמכים לגבי עסקות שהותרו במפורש במסגרת זו.(אהיתר)הֵיתֶר לַחרִיגָה
סמכות שיש לשר העבודה והרווחה להתיר חריגה מנורמות הקבועות בחוקי עבודה שונים, כגון היתר לעבוד בשעות נוספות, או בימי מנוחה וכד'. exception permission(אהיתר)היתר לסוגים
בפיקוח על מטבע חוץ: היתר שנותן המפקח על מטבע חוץ לסוג מסויים של עסקות או פעולות או לסוג מסויים של גופים, לבצע פעולות שלא הותרו במסגרת ההיתר הכללי (אהיתר)היתר מאה רבנים
בתלמוד: אמור על "חרם דרבנו גרשם" שלא לישא שתי נשים, ויש אופנים שהתירו, ובאופנים האלה צריך שהדבר יוסכם (ייעשה) על־ידי מאה אנשים משלוש ארצות - ואז מאפשרים לו לשאת אשה שניה, מבלי לגרש את הראשונה(אהיתר)היתר משלוח
טופס בשימושו של הקונה ובו הוראות לספק למסירת הסחורה בתאריך עתידי, בלתי מוגדר, או ליעד שלא נקבע קודם לכן. כן משמש הטופס לקביעת הכמויות למשלוח שבזמן הרכישה לא נקבעו או כשהאספקה היא למשלוחים חלקיים בהתאם לרצונו של הקונה.
shipping release (אהיתר)הֶיתֵר נְדָרִים, היתר שבועות, התרת נדרים
בתלמוד: מי שנדר והתחרט על נדרו, הוא יכול להפר (להתיר) את נדרו, על־ידי חכם (או שלושה הדיוטות במקום שאין חכם) שיגידו לו "מותר לך". אישה נשואה ־בעלה מפר את נידרה, בת־אביה מפר נאמר שראוי לא להיזקק להתיר נדר, אלא מפני דבר מיצווה או צורך גדול(אהיתר)הֵיתֶר עבוֹדָה
בחוק שעות עבודה ומנוחה: היתר עבודה ששר העבודה רשאי להעניק לשם עבודה בשעות אסורות על פי אותו חוק. (סעיף 11) work permit (אהיתר)היתר עגונה
אשה שבעלה נעלם ואין יודעים היכן בהוא, או אשה שבעלה מסרב לתת לה גט, ואינה יכולה להינשא לאחר, מכיוון שלא נתגרשה מבעלה הראשון(אהיתר)הֶיתֵּר עִסְקָא
(בארמית: היתר לעשות עסק). בדיני ישראל: היתר לקבלת רווח מהלוואה שניתנה ליהודי, העוקף את האיסור שבתורה שלפיו יהודי אינו יכול לקבל ריבית על כספים הניתנים ליהודי אחר בהלוואה, השם היתר נקבע בתקנה שהתקין ועד ארבע ארצות בפולין (1607) שלפיה תמורת ההלוואה נותןהלווה למלווה שטר שותפות בעסק שייעשה בכספי ההלוואה transacion permit(אהיתר)הֵיתֶר פִּיטוּרִים
היתר שרשאי לתת שר העבודה לפטר עובד שלגביו יש הגבלת פיטורין לפי חוק, כגון עובדת בחופשת לידה. permission to dismissהיתרו
נמל תעופה שהוקדם ב-1944 בלונדון. הוא מסוףהתעופה הראשי של בריטניה משנת 1946 Heathrowהַכְבָּרָה
בתהליך קבלת החלטות: התנהגות של קבלת החלטות שבה מנהל בוחר את החלופה הטובה ביותר מכל החלופות האפשריות. (בלועזית: מקסימיזציה). maximizationהַכְבָּרַת הַכְנָסָה מִמְכִירוֹת
בתורת הארגון: מדיניות עסקית של ארגון שבה היעד הוא הגדלת מחזור המכירות - ולא הרווח - לסכום המֵרבי האפשרי. sales revenuemaximizationהַכְבָּרַת נְכָסִים
בתורת הארגון: מטרה של ארגון המהווה חלופה להנחה מסורתית בדבר הכברת רווחים, שלפיו מבקשים המנהלים להכביר את שיעור הגידול של נכסים נטו כאמצעי להגדיל את שכרם, את כוחם וכד' assets growth maximizationהַכְבָּרַת רְוָוחִים
המטרה של ארגון על פי התורה הכלכלית הקלסית. בכלכלה: הגדלת המחזור עד לנקודה שבה העלות התוספתית של יחידה נוספת תהיה שווה להכנסה התוספתית. רווחים מוכברים בנקודה שבה ההכנסה השולית שווה לעלות השולית profit maximizationהַכְבָּרַת רְוָוחִים מְשוּתֶּפֶת
אופטימיזציה של רווחי ענף על־ידי ארגונים המתאמים ביניהם את מדיניות המחירים והתפוקה, במקום להתחרות האחד בשני, מצב שהוא אפייני לשווקים אוליגופוליסטיים. joint-profitmaximizationהכברת תועלת, השאת תועלת
בכלכלה: עקרון כלכלי האומר כי אדם יקנה מוצר או שירות שממנו יפיק תועלת מירבית לסיפוק צרכיו. תועלת זו, אינה תלויה רק במחיר המוצר או השירות ויש תועלות - כלכליות ורגשיות- אחרות utility maximalizationהַכְבָּרַת תּוֹעֶלֶת מְנַהלִים
בתורת הארגון: מטרה של ארגון המשמשת חלופה להשערה המסורתית בדבר הכברת רווחים. תפיסה זו אומרת שהארגון מחפש את מרב התועלת והסיפוק של מנהליו management utilitymaximizationהכהן, דוד
(1984-1898) נולד ברוסיה עלה לישראלב-190
7. פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי. בנו של מרדכיבן הלל הכהן. שירת כקצין בצבא הטורקי. מראשי חברת "סולל בונה". כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-1 וה-6וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון. בשנים 1953-1955 היהשגריר בבורסה. ספר זכרונותיו נקרא "מה לספר" ראה אור ב-1974הכהן, מיכל
(1914-1834) עסקן ירושלמי. מחלוציהעיתונות הארצישראליות. ממייסדי "הלבנון" (1863)ו"האריאל" (1874) המייסדים את השכונה נחלת שבעה.שבירושליםהכהן, מנחם
(1932-), רב תנועת המושבים וההסתדרותוח"כ מטעם המערך-עבודה בשנים 1974-1988הכהן, מרדכי בן הלל
(1936-1856), יליד בילורוסיה.עלה לארץ ב-1907. סופר עברי ועסקן ציוני; השתתףבקביעות בעיתונות העברית באירופה - בה"לבנון", ב"הצפירה" וה"קול". היה חבר תנועת 'חיבת-ציון' ובקונגרס הציוני הראשון (1897) נאם בעברית. היה ביןמייסדי ת"א והפעילים בחייה הכלכליים וממניחי התשתית לאגודת הסופרים העבריים. בנו הוא הכהן דןדהכהן, שלום בן יעקב
(1845-1772), סופר, משורר ועורךעברי; מחדשו ועורכו של ה"מאסף" בשנים 1.809-1811ייסד את השנתון "ביכורי העתים" ב-1821. מחיבוריונציין את: "ניר דוד. אפוס היסטורי על דוד המלך ו"עמל ותרצה" (מחזה אלגורי)הכוח
מועדון ספורט יהודי שהוקדם בוינה ב-190
9.קבוצת הכדורגל שלו הייתה אחת מהטובות באירופה של שנות ה-
20. בשנת 1930 פסק המועדון מלפעול וכמהמשחקניו עלו לישראל והקימו את מועדון 'הכוח ת"א' (1942) שהתאחד עם "מכבי רמת-גן" בשנים 1965 ו-1973זכתה הקבוצה באליפות הליגה ובשנים 1969-1971 זכתבבגביע המדינההכוח
אגודת ספורט יהודית; הוקמה ב-1909 בווינה,אוסטריה. היתה אחת הקבוצות החזקות בהתאחדות הספורט האוסטרית. בשנות 1930 פסקה לפעול בוינהוהחלה לפעול בישראל. ב-1942 הוקמו בארץמועדוני-ספורט בשם זה כגון: "הכוח רמת גן" שזכתה באליפות המדינה בשנים 1965 ו-1973 ובגביע המדינהבשנים 1969 ו-1971הכוח החיוני,